יום ראשון , נובמבר 19 2017
בית » כללי » יומן מסע בהונדורס: הגשם מתערב בלוח הזמנים – פרופ' נדב ששר // חלק ב'

יומן מסע בהונדורס: הגשם מתערב בלוח הזמנים – פרופ' נדב ששר // חלק ב'

מאת: מערכת הבלוג

פרופ' נדב ששר, מנהל אקדמי של קמפוס אילת ומתאם המגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית מתארח בסדרת פוסטים מיוחדת אודות השליחות האקדמית האחרונה שלו באיים הקאריביים: לימוד מומחים מקצועיים מקומיים כיצד להקים משתלות אלמוגים לטובת שיקום שוניות האלמוגים המקומיות

ממשיכים בהכשרה: הכנסת משתלות האלמוגים למים / פברואר 2016

היום יום מעשי בסדנה במהלכו נכניס את משתלות האלמוגים למים. כמובן שיורד גשם וכמובן שהדברים מתנהלים בקצב טרופי. אנחנו מעמיסים את כל חלקי המשתלות על טנדר, עשרות מיכלי צלילה, ציוד צלילה, חבלים ומה לא. עמוסים לעייפה אנחנו נוסעים לאחד המעגנים. מזל שיש רציף גדול כי צריך לפרוס חבלים ולהכין להורדה. היום קיבלנו שתי סירות. האחת גדולה מאוד של אחד מאתרי הריזורט עם משטח עבודה רחב ומשטח הורדה נוח. השנייה של הפארק הימי מרשימה קצת פחות.

מתחילים להעמיס ציוד. צריך לחלק מה הולך לכל סירה, לקשור חבלים למשתלות השונות ולראות שכל אחד יודע בערך מה נעשה. אנחנו הרבה צוללים, בנוסף למקס שישחה מלמעלה. לא כולם יודעים לעבוד מתחת למים וצריך לחלק משימות. ג'ני לקחה על עצמה את תיעוד העבודה מתחת למים. זה אומר שהיא תהייה בעצם לבד, ראשונה ואחרונה במים. הים גלי משהו ומקס מתחיל להלבין לו בעקבות מחלת הים שקיבל, אבל הוא מתאמץ להתגבר. אנחנו מגיעים לאתר ומסתבר שבשל השפל הסירה הגדולה לא תוכל להיכנס ל"חור" בשונית שבו נציב את המשתלות. מאלתרים פתרון: הסירה הקטנה תעביר דברים ותחזור. מעמיסים אותה ואת איאן שינהל את המבצע משם. אין קשר בין הסירות וזה מהווה פוטנציאל נוסף לבלגן.

הסירה הקטנה יוצאת עם כל הציוד ואנחנו מתארגנים לצלילה. נשחה עד לכניסה ל"חור" ואז נצלול. תדריך אחרון לפני הירידה למים. הסירה הגדולה מתקרבת הכי קרוב שהיא יכולה, עד לשלב בו היא נעצרת ואנחנו יורדים למים. רק לאחר שאנחנו נמצאים כולנו במים, אנו מבינים שהזרם חזק וכך גם הגלים, וההתקדמות במים איטית להחריד. מאזן הציפה של אחת מהצוות דולף והיא מבזבזת אויר. הסירה הקטנה מתקרבת ומוודאת שאנחנו בסדר. הצוות בסירה זורק חבל ארוך מהחרטום. כולם נאחזים בו והיא גוררת אותנו אל הכניסה ל"חור".

באתר, במים כולם נאחזים במשתלה ששומרת על כושר ציפה טוב. מחלקים משימות בין כל חברי הצוות. הראות מדהימה למרות העננים והגשם. בשלב ראשון אנו מפזרים את נקודות העגינה. השלב הבא הוא הורדת משתלות אחת אחרי השנייה. מתחילים במשתלה הרחבה יותר עם כושר הציפה הטוב יותר. מעבירים חבל לאחת מנקודות העגינה ומתחילים למשוך. בכדי להקל קושרים מאזן ציפה לקצה השני של החבל שימשוך גם הוא. אבל אז מסתבר שנקודת העגינה קלה מידי והיא מתחילה להתרומם. אנחנו מחליטים לשנות גישה ומחברים בחבל 3 נקודות עגינה. עכשיו אפשר לעבוד. במאמצים משותפים מביאים את המשתלה לעומק הרצוי, ומחברים ל 4 נקודות עגינה. עכשיו אנחנו בטוחים שהיא לא תזוז.

החלפת מיכל אויר והלאה לעבודה על המשתלה השנייה. מקס שלא צולל, שוחה על פני השטח ומביא לנו דברים וציוד לפי דרישה. אחר כך יספר שהיה מותש לגמרי מהבחינה הפיסית בגלל כל השחייה והגרירה. בסופו של יום שלוש משתלות אלמוגים תלויות ומרחפות להן במים וקבוצת צוללים יושבת מותשת אך מלאת סיפוק על הסירה. הגשם יורד בזעף ואפילו להתייבש אי אפשר. אבל המורל גבוה, מרגישים את ההישג. עם ההגעה לחוף יש בקשה: "פרופ' נדב, אפשר בבקשה לא לקיים הרצאות היום?". איך אפשר לסרב לבקשה?  אנחנו קובעים את המשך העבודה של שתילת האלמוגים למחרת בבוקר. יש לנו ערב חופשי- אבל הגשם לא מפסיק ונראה כאילו רואטן כולה מתחבאת עד שיעבור. הרחובות שוממים ואפילו מפעילי המסעדות והברים רק חושבים על מתי הולכים הביתה.

יום שבת: גשם

הגשם לא מפסיק. למעשה הגשם יורד רצוף כבר כמה ימים ורחובות שלמים הפכו לנהרות. בחלק מהאזורים רק משאיות ורכבי 4X4 נוסעים. הים עכור מאוד אבל רגוע. במקור, התכנון להיום היה להתחיל בשתילת האלמוגים. אבל, בשל הגשם, הודעות הביטול מתחילות להגיע. שלל תירוצים יצירתיים שעיקרם מדוע לא ניתן לצאת במבול הזה מהבית הנעים. בסופו של דבר נמצאו חמישה צוללים אמיצים שמוכנים להצטרף למלאכה. הגענו לרציף ממנו צריך לצאת. הגשם כבר עד מאוד. יושבים וחושבים מה לעשות ובעצם מושכים זמן עד שנתחיל להירטב. פתאום מגיעה הודעה שהסירה בה שטנו עד עכשיו הוצפה בלילה בגשם, חצי שקעה ועכשיו המנוע לא פועל. בחצי אנחת רווחה אנחנו מחליטים על ביטול הפעילות בים ועוברים לכמה שיעורים בכיתה. קצת לומדים וקצת יוצאים ידי חובה. מאחר ושבת היום, אנחנו מסיימים מוקדם וקובעים להתחיל את מחר (ראשון) מאוחר יותר. אותי לוח הזמנים הזה מלחיץ: ביום ראשון אין סירה, הסדנה אמורה להסתיים ביום שני ומה יהיה אם לא נספיק לשתול אלמוגים? ג'ני במילות הרגעה. יהיה בסדר, זה אי טרופי והזמנים לא ממש מחייבים.

יום ראשון- עוד יותר גשם

לא ברור איך אפשר, אבל הגשם התחזק עוד יותר. פשוט לא רואים מטר לפנינו. הכל זורם. אנחנו נוסעים איך שהוא לכיתת הלימוד. בהליכה הקצרצרה בת חמש המטרים בין הרכב לכניסה לכיתה אנו מספיקים להיספג במים. חצי השעה הראשונה של השיעור מוקדשת להתייבשות, שתיית תה חם והחלפת חוויות.

היום מוקדש ללמידה על השוניות המלאכותיות. ניתנות כמה הרצאות שהופכות מהר מאוד לדיון. כולם מבינים היטב את הערך הסביבתי וגם את הערך הכלכלי של פרויקטים שכאלה.  כל אחד מושך בדיון לכיוון המתאים לתפיסת העולם שלו או של הארגון אותו הוא מייצג. הפארק הימי רואים בשונית כלי לריכוז הצוללים החדשים, אירגוני שמירת טבע רוצים לעודד שגשוג של מינים ספציפיים וכך הלאה.

___¬_¢_____ש_¥ ___ץ___ש_ץ_¬ _נ_£___ץ_ע_ש_¥

אחר כך עוברים לתכנן את השוניות המלאכותיות. למתבונן מהצד זה קצת יכול להזכיר שיעור מלאכה או יצירה בבית ספר. אנחנו עובדים עם מקלות צבעוניים, דבק, פלסטלינה ושלל חומרי יצירה נוספים. כאשר עוברים לדיון על כל דגם מסתבר שמדובר בעסק רציני. צריך להבין מה תהיינה השפעות הסביבתיות, הבטיחותיות, זרימת מים, מקומות מסתור וכיו"ב של בחירה בכל דגם ודגם. מאחר וזה יום ראשון אנחנו גומרים מוקדם, ב-14:00 בערך. לקראת הערב הגשם נרגע ואפשר ללכת להירגע ברחוב, לקפוץ לאיזה בר.

המשך יבוא..

 

אודות מערכת הבלוג

מערכת הבלוג
ibgu.ac.il הינו בלוג חדשנות, מדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.