יומן מסע לשיקום שוניות אלמוגים בהונדורס – פרופ' נדב ששר // חלק א'

פרופ' נדב ששר, מנהל אקדמי של קמפוס אילת ומתאם המגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית מתארח בסדרת פוסטים מיוחדת אודות השליחות האקדמית האחרונה שלו באיים הקאריביים: לימוד מומחים מקצועיים מקומיים כיצד להקים משתלות אלמוגים לטובת שיקום שוניות האלמוגים המקומיות 

מתחילים את המסע / פברואר 2016

בסביבות ראש השנה התאפשר לי לבקר באי אוטילה שבהונדורס. שם נפגשתי עם ד"ר ג'ני טיניאקוב, ישראלית שהייתה במסע תרמילאות, והפכה ליועצת מדעית של ארגון שמירת הטבע המקומי של האי. שיחות התפתחו, היא נקראה לפגישה באי רואטן, וכך הוזמנו, ביחד עם נופר חרובי, ישראלי נוסף שמנהל משתלות אלמוגים בקולומביה, להעביר סדנה בנושא שיקום שוניות ומשתלות אלמוגים. שמחה וששון, חלומות גדולים. תאריך היעד: פברואר. מתי בדיוק? "נראה, עוד לא ברור. לא לדאוג, אנחנו נדאג לכם".

בינתיים, בחזרה בארץ, פגישה במשרד החוץ וגם הם נלהבים. "בדיוק מתאים למה שאנחנו עושים עכשיו עם הונדורס. אמנם כסף אין לנו עכשיו, אבל יש לכם את הברכה שלנו, ולגבי ההמשך נראה". ההתלהבות בשיאה והתכנונים בלי סוף. עד כדי כך שחלק מהנושאים לסדנא גולשים להרצאות שלי בקורס האקולוגיה הימית. עכשיו גם הסטודנטים במגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית נרגשים לקראת הפרויקט.

הסדנה מתחילה / פברואר 2016

יום רביעי בבוקר באיחור קל של חצי שעה איאן אוסף אותנו ונוסעים לפתוח את הסדנה. איאן דרייסדל הוא הנציג ברואטן של ארגון Coral Reef Aliance והוא שביקש, ארגן ותיאם את הסדנה. ההרצאות מתקיימות באולם מקסים במוזיאון לתיירים של אחד אתרי הריזורטס הגדולים באזור. במקור הם תכננו שגם הפעילות בים תהיה אצלם ואז הם יתמכו בנו באופן מסיבי, אבל בשל מזג האוויר אנו נאלצים לאלתר ולעבור למקום אחר.

המשתתפים הראשונים מגיעים ב-9:00 בערך. בסופו של דבר נאספים עוד משתתפים ומתחילים את הסדנה עם תשעה בעלי מקצוע מקומיים מתחום שמירת הטבע הימי. כולם בעלי תואר אקדמאי; כמעט לכולם תואר שני. כל אחד מוביל בתחום אחר בשמירת הים ברואטן כמו ראש הפארק הימי, בעלי תפקידים בארגוני שמירת טבע ועוד. עושים סבב שמות וסבב מטרות. המשתתפים ממוקדים כולם ויודעים בדיוק מה הם רוצים להפיק מהסדנה. מסתבר שלפני מספר שנים נערכה סדנה אחרת אבל בעצם גם קצת דומה, עם הבדל מרכזי: הטיפו בה לשמור על האלמוגים מכל משמר, כולל במחיר של דיג דגים אוכלי אלמוגים.

ההתרגשות רבה. מתחילים בהרצאות, קודם ג'ני ואחר כך אני. משום מה רוב הקהל שותק. לא שואלים שאלות, רושמים הערות אבל כמעט לא משתתפים. קהל קשה אבל מתעניין. עוברים על החומר הבסיסי ויוצאים להפסקת צהרים. אחר כך נוסעים לצד השני של האי. מתארגנים לצלילה לאיסוף פרגמנטים של אלמוגים והכרת השטח שבו נעבוד.

סירה קטנה אך נוחה, עם ילדון במדי חייל ועם נשק ששומר עלינו. זו הסירה הגדולה של הפארק הימי. בהשוואה לעשרות סירות הצוללים של אתרי הריזורט שעוגנות קרוב, הסירה הזאת נראית כמו דוגית, אבל בפנים היא נוחה ועושה את העבודה. אנחנו שבעה במים: 6 צוללים ועוד אחד שמשנרקל.

רמת הצלילה שונה וזה מה שכייף. הצלילה עצמה מתרחשת באתר מדהים: חור בעומק של כ-20 מטר וקוטר של כ-50 מטרים, הקרקעית חולית אבל כל הקירות וכל האזור הרדוד שמסביב מכוסים אלמוגים.  בשל סערה שעברה, יש כאן שפע של חלקים שבורים וזו בעצם מטרת הצלילה: איסוף  שברים לטובת המשתלה. תוך זמן קצר הארגזים שהכנו כמעט מלאים. התפקיד שלנו הוא מתן הדרכה ושמירה שלא יאספו כל כך הרבה שברים. אנחנו עולים לפני המים להסבר קצר וכולם מחזיקים אחד את השני שלא להיסחף. איך שהוא אני מדבר ומצליח לתת הסבר בתפאורה לגמרי לא טיפוסית. מפתיע אבל זה עובד. מורידים את הארגזים עם האלמוגים לקרקעית שיחכו לעוד יומיים. אנחנו חוזרים לחוף וכולם כבר עייפים. הרצאות אחר הצהרים יחכו או יבוטלו. לא נורא. נוסעים למשרד שנמצא לא רחוק ופורקים את כל הציוד. שיחכה למחר. חוזרים למלון. שוב יורד גשם ואנחנו הרוגים. ניפגש מחר.

ממשיכים ללמוד: יום שני לסדנה / פברואר 2016

מצב הרוח הקאריבי משתלט עלינו  ואיך שהוא אנחנו קמים באיחור. רצים לאיאן שכבר מחכה לנו בחוץ. המפגש הבוקר מוקדש לבניית משתלות אלמוגים. לפני זה צריך להביא את נקודות העגינה: הצמיגים שלפני יומיים החבר'ה המקומיים מילאו בבטון וחיברו בשרשרת. משם נוסעים למשרד שבו אחסנו את הציוד. מסתבר שזה משרד הניהול של אחת מרשויות שמירת הטבע המקומיות. אנואר, מנהל המשרד, עוזר מאוד. בראש ובראשונה בקפה שזמין כל הזמן. אחר כך גם הוא כבר נישאב לעבודה. היום מספר המשתתפים בסדנא ירד לחמישה.  משום מה דווקא בעלי התפקידים הבכירים יותר באים. הזוטרים עסוקים במשימות שונות שקיבלו והבוסים שלהם, שלא משחררים אותם, באו לבנות שוניות אלמוגים. אולי משל קטן על סגנונות ניהול.

היום בתכנית היא העבודה המעשית. אנו מתחילים בבניה. מאחר והציוד מועט ואורך הצינורות מוגבל, אנו בונים שתי משתלות אלמוגים קטנות. כל אחת מסוג אחר. פורשים את הצינורות, המחברים ושאר כלי העבודה ומתחילים לעבוד. לאט לאט המשתלה מתחילה לקבל צורה. הכול נפרש על פני חלל גדול בין החנויות במרכז המסחרי. עוברי אורח שעוברים במקום מגלים עניין. בעל מלאכה שמשפץ בדיוק את אחת החנויות במתחם מציע את עזרתו. אנחנו מחפשים דרך חכמה לחבר את העץ לקרקעית השונית. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד את הצעירים את הצורך בתרגול של כל דבר על היבשה לפני שנכנסים למים.

תוך כדי ארוחת הצהרים אנו מחליטים לגבי המשך הפעילות. מחר יהיה יום עמוס בים: הכנסה של שלושה מבנים וגם הכנת שתילי האלמוגים למשתלות. אנו מחליטים בעצה משותפת עם משתתפי הסדנה להזמין סירות ואנשים נוספים. כרגיל מתכננים יותר מאשר אפשר יהיה לבצע. לא נורא. כמו שאומרים כאן, יש גם מניינה.

אחר הצהרים ניתנות ההרצאות. ג'ני נותנת מבוא לרביית אלמוגים ועקרונות אקולוגיים בשתילת אלמוגים.  סוף סוף מתעורר דיון ושומעים את הדברים שבאמת מטרידים אותם: איך מעריכים נזק לשונית, איך משקמים, איך מערבים את הקהל הרחב ושאלות נוספות. מדהים עד כמה תקציב שמירת הטבע כאן קטן בהשוואה לעושר הכללי של ספינות התיירים הגדולות, המלונות וכדומה. סוגרים עוד יום ומצפים לקראת מחר שיהיה יום מאומץ על הים.

המשך יבוא…

קראו עוד בנושא:

יומן מסע בהונדורס: מפרץ גן העדן – פרופ' נדב ששר // חלק ג' יומן מסע בהונדורס: הגשם מתערב בלוח הזמנים – פרופ' נדב ששר // חלק ב' מהפכת הננוטכנולוגיה במאה ה-21 – פרופ' אורי בנין הפיזיקה של מוס שוקולד – פרופ' אולג קרצבסקי מחקר מקיף בקמפוס אילת הביא לגילויים חדשים על יתרונות הטיפול בעזרת דולפינים בילדים הסובלים מבעיות רגשיות