יום חמישי , יוני 29 2017
בית » כללי » פליטים חסרי אונים או אקטיביסטים קיברנטיים?

פליטים חסרי אונים או אקטיביסטים קיברנטיים?

מאת: מערכת הבלוג

אודות הכתב

איתמר דובינסקי הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסלול לימודי אפריקה. איתמר כותב את מחקרו אודות פיתוח מקומי בגאנה תוך בחינת פעילותן של אקדמיות לכדורגל. איתמר עובד במרכז אפריקה ע"ש תמר גולן וכן כמרצה מן החוץ באוניברסיטה הפתוחה.

"למה למהגרים יש פלאפונים? זה די מוזר.. מי משלם עבור המכשירים? למי הם מתקשרים? מאיפה הם משיגים אותם? מי משלם את החשבונות החודשיים?"

שאל אשתקד נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, במהלך קמפיין הבחירות שלו, בהתייחסו לפליטים שמגיעים לאירופה עם פלאפונים ומפרסמים את תמונותיהם ברשת. לפי גישה זו, שימושים באמצעים טכנולוגיים נתפסים בתור מותרות עבור פליטים אשר אמורים להיות טרודים בהישרדות יומיומית. ראייה זו ממעיטה ביכולות של פליטים להיות בעלי אמצעים חומריים להשתמש בטכנולוגיות, כל שכן ידע או צורך לעשות בהם שימוש.

המשמעות הפוליטית של הפעילות המקוונת של הפליטים האריתראים בישראל

תובנות מחקריות מהעשורים האחרונים מבקרות את התפיסה של פליטים בתור "מסה של בני אדם חסרי אונים". כחלק ממגמה מחקרית זו, אני מבקש להפנות זרקור לשימושים האינטרנטיים של פליטים אריתריאים בישראל, תוך התמקדות בשאלה מהן המשמעויות הפוליטיות של פעילותם המקוונת. אני בוחן בפרט אילו מטרות השימוש באינטרנט מקדם וכיצד בכוחו לסייע למאבק האריתריאים במולדתם ובישראל.

איך אני בודק את זה?

באמצעות שימוש במושג של "פזורות דיגיטליות", המתייחס לפעילות של רשתות מקוונות המשתמשות באינטרנט כדי ליצור מחדש זהויות, לשתף הזדמנויות, להפיץ תרבויות, להשפיע על המולדת ועל המדיניות של המדינה המארחת, או ליצור דיונים אודות סוגיות משותפות באמצעים אלקטרוניים.שיירת פליטים על רקע מפת כדור הארץ

השימושים הפוליטיים המקוונים של אוכלוסיות גולות מספקים תובנות באשר לכוחו של האקטיביזם הקיברנטי, כל שכן בהקשר לפזורה האריתריאית. החל משנות ה-90 החלו אריתריאים ברחבי העולם להשתמש באתר האינטרנט Dehai.org על מנת לתמוך באתגרי בניית האומה הצעירה. המרחב הווירטואלי איפשר לאוכלוסיות מגוונות, שקולן לא היה יכול להישמע באריתריאה לנוכח הצנזורה הממשלתית, להביע דעותיהן בנושאים שונים. בעשור וחצי האחרון עלו לאוויר אתרים נוספים שזוכים לפופולאריות בקרב הפזורה האריתריאית.

על אף החשיבות הרבה של האינטרנט לאריתריאים בפזורה, נושא זה טרם נחקר עד כה בהקשר הישראלי. אני שואף למלא חלל זה, תוך התבססות על ראיונות שקיימתי עם אריתריאים בתל-אביב, בירושלים ובמתקן הכליאה "חולות". הפרספקטיבות השונות שמרואייני מעלים פותחים צוהר למגוון השימושים שהם עושים בכלי האינטרנט על אף, ואולי לאור, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שהם מתמודדים עימם בארץ.

שלושה שימושים עיקריים לפעילות הקיברנטית 

גילתי כי ישנם שלושה שימושים עיקריים שעושים אריתריאים בישראל דרך האינטרנט >>

  • שימושים יומיים – פעילויות יומיומית כגון התכתבויות עם קרובים, לימודים, תעסוקה, האזנה למוזיקה ופעילות ספורטיבית
  • צריכת מידע אקטואלי – קריאת חדשות הנוגעות למעמד אריתריאים בישראל ואודות התפתחויות פוליטיות במולדתם
  • פעילות אנטי-ממשלתית – קידום תהליכי דמוקרטיזציה באריתריאה
15-02-2015_011

מורן מקמל, רכזת המרכז לפליטים בנגב, עם קבוצת מבקשי מקלט משתתפי תכנית העשרה אקדמית ייחודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שנערכה לפני כשנתיים (למצולמים אין קשר לכתוב בפוסט).

בעוד שהשימושים המקוונים של אריתריאים ברחבי העולם יכולים להשתנות בהתאם להקשר המקומי שבו הם חיים, הפרקטיקה עצמה דומה. אוכלוסיות אריתריאיות גולות יוצרות לעצמן באמצעות האינטרנט מרחב ציבורי פוליטי אשר אינו יכול להתקיים מחוץ לספירה הוירטואלית במולדתם. שנית, לפעילות המקוונת של אריתריאים בישראל יש מגוון משמעויות פוליטיות אשר אינן תלויות במעמד הפליט בקהילה. האינטרנט הוא כלי בעל כוח מכיוון שגם אנשים רגילים יכולים להשתמש במרחב המקוון כזירה למאבק קולקטיבי, לא רק מנהיגים קהילתיים. שלישית, השימושים המקוונים היומיומיים של אריתריאים בישראל אינם נטולי-הקשר פוליטי. פעילויות מגוונות אלו מסייעות ללכידות קהילתית, לגיבוש הון חברתי, תומכות בזהות האישית של כל פליט ומונעת משברים ודה-הומניזציה.

לנוכח הקשיים עימם האריתריאים מתמודדים בישראל ולנוכח שאיפתם לקדם דמוקרטיזציה במולדתם, המקרה של הפזורה האריתריאית בישראל מהווה מקרה בוחן מעניין לדיון בדבר יכולתו של האינטרנט לגרום לשינוי פוליטי. חיבור הבסיס הווירטואלי האיתן הקיים בפזורה, לצד הרשתות החברתיות אשר מאפשרות לקבוצות גדולות להתארגן בקלות ולמחות, והאפשרויות החדשות להעברת מסרים לתוך גבולות אריתריאה, עשויות לקדם את מאבקם לדמוקרטיזציה ולשינוי הפוליטי שרבים מייחלים לו.

איתמר יציג בהרחבה את עבודתו הנוגעת לפעילות הקיברנטית של הפליטים האריתראים בישראל בכנס השנתי לחוקרים צעירים בלימודי אפריקה ולימודי אירופה בישראל שיעסוק השנה בנושא ההגירה.

הכנס ייערך ב-16.1.17 בבית מנהל הסטודנט ע"ש זלוטובסקי (70) ביוזמת המרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית – המרכז הלאומי למצוינות בחקר ובהוראת הלימודים האירופיים על שם ז'אן מונה, ומרכז אפריקה ע"ש תמר גולן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף קרן קונרד אדנאואר בישראל. לקריאת תכנית הכנס >>

אודות מערכת הבלוג

מערכת הבלוג
ibgu.ac.il הינו בלוג חדשנות, מדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
  • David

    פשוט אוכלוסיה מופלה..
    מגעיל