יום שלישי , נובמבר 20 2018
בית » כללי » מדוע אנחנו באמת צריכים להתגאות במלאות 70 לישראל?

מדוע אנחנו באמת צריכים להתגאות במלאות 70 לישראל?

מאת: מערכת הבלוג

אודות הכתב

פרופ' גדעון כ"ץ הוא ראש המסלול ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי מחקרו עוסקים בזהות יהודית-חילונית, בהגות ציונית, בתרבות עברית ובפילוסופיה.

כמו כל יום הולדת עגול, שבעים למדינת ישראל מעורר בכולנו חשק לסכם אותה: לעמוד בחטף על אופייה, על ההישגים הכי גדולים שלה וגם על ההחמצות הכי כואבות; ומצופה שנעשה את כל זה  במצב רוח נדיב, חגיגי.

ובכן, מדינת ישראל היא אחת מתוצאותיה של מהפכה שחולל העם היהודי בעצמו, לעצמו, ואולי תמציתה של המהפכה הזו. תהליכי המודרניזציה והחילון בעם היהודי הביאו לערעור המסגרות והתפיסות שבהן החזיק באופן מסורתי במשך מאות שנים. אין זה רק עניין רעיוני, של כפירה הדוחקת אמונה עתיקת יומין, אלא של צורות חיים והתארגנויות חברתיות שהולכות, מתפרקות ומתעצבות מחדש בכיוונים אחרים לגמרי.

דגלים תלויים בקמפוס קריית האוניברסיטה ע"ש משפחת מרקוס

דגלים תלויים בקמפוס קריית האוניברסיטה ע"ש משפחת מרקוס

יהודים מפוזרים, מדברים בבליל לשונות ומתנערים ומנוערים ממסורותיהם – אלו הם המון בני האדם שחוללו את המטמורפוזה בעצמם ובזהותם. לפעמים קל לשכוח, אבל הציונות לא הייתה הפתרון היחיד ואפילו לא המגמה המרכזית. רק בגלל הנטייה הטבעית האנושית לראות את הכול דרך העיניים שלנו ודרך זמננו, כאילו העבר מסתעף מן ההווה ולא ההווה הוא אחת מתוצאותיו – בגלל הנטייה הזו נראה לנו מאוד ברור שהעבר היהודי הוביל בבטחה למדינת ישראל כפי שהנחלים זורמים לים. כאילו זה היה התרחיש האפשרי היחידי.

הדרך שלא נלקחה (וזו שכן) >>

למען האמת, פרץ החיים והנחשול האדיר שהוליד את המהפכה בחיי היהודים ואת מדינת ישראל, כלל ערב רב של ניסיונות ומגמות: גלי הגירה, גיבוש רעיונות לאומיים שונים ומשונים (אוגנדה מישהו?), פנטזיות על הקמת מסגרות פוליטיות עצמאיות ליהודים בפינות חבויות של הגלובוס, מנת חיים נמרצת ליידיש ולתרבותה ועוד ועוד.

חשוב לזכור כי הציונות ומדינת ישראל הם רק משפך אחד המוביל את העבר אל ההווה, ומבחינות רבות זו הצלחה יוצאת דופן.

אין זה מסקנה אידאולוגית, ולא רגע של נחת במהלך מסיבה, אלא נתינת הדעת על תופעה היסטורית: קשה למצוא הרבה דוגמאות לתהליך כזה הכולל תחייה של לשון המשמשת בעיקר לצרכי טקסים דתיים (דמיינו כתיבת  טקסט עברי כזה לפני מאה חמישים שנה, למשל, זו משימה כמעט בלתי-אפשרית), יצירת תרבות עשירה, ישראלית-יהודית, חדשה-ישנה, הכוללת ספרות מודרנית, הגות, ציור, קולנוע; גיבוש מוסדות פוליטיים מתפקדים (וגם אם  לא לשביעות רצון כולם: די להרים את הראש ולהתבונן סביב כדי לראות כמה נדיר הישג חברתי כזה), קליטת גלי הגירה במספרים עצומים ודשדוש בלתי נגמר בסכסוך דמים.

אישה מסתכלת על מגילת העצמאות

לומדים את מגילת העצמאות

כדי להבחין בהישג יוצא הדופן הזה נחוץ לימוד ולא שכנוע. את השאר, את המשמעות הכוללת של מדינת ישראל, יקבע איש איש לעצמו.

כמובן, מה שנאמר כאן אינו יכול להיות סוף החשבון. אתגריה של מדינת ישראל (החתירה הכנה לשלום); ההכרה בעוולות ותיקונן (ולו רק כלפי הערבים וכלפי ה'מזרחים') הן חלק מדמותה של המדינה בעינינו. אפשר שהם העיקר בימים רגילים, ואפשר שעיקר זה מפרנס הרבה חששות ואכזבות.

אם כך, הרגע החגיגי הזה, מלאות שבעים למדינת ישראל, נחוץ לנו במיוחד, ולא מפני שהוא אות לשביעות רצון עצמית קיבוצית, אלא מפני שהוא קריאה להביט למרחקים: להיזכר מהו הכוח ההיסטורי שהתגלם ביצירתה של החברה הישראלית, ומדוע אנו רשאים עתה לשמוח ולקוות.

רוצים לחקור, להעמיק וללמוד עוד על מדינת ישראל? הרישום ללימודי תואר ראשון במסלול ללימודי מדינת ישראל לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו. לפרטים נוספים >>

 

 

אודות מערכת הבלוג

מערכת הבלוג
ibgu.ac.il הינו בלוג חדשנות, מדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.