יום ראשון , דצמבר 17 2017
בית » כללי » חייבים לעבור לפפירוס!
חייבים לעבור לפפירוס!

חייבים לעבור לפפירוס!

מאת: פרופ' צבי לוטקר

­

לא בטוח שבכלל שנחוץ היום לדעת לצייר פונקציה. בעוד שהמרצים חושבים שהתרגילים שנתנו לסטודנטים הם קשים ומאתגרים, הסטודנטים רואים בהם מטלה פשוטה ומשעממת, שכן בהקלדה מהירה של שלושת השורות הראשונות מהתרגיל ניתן למצוא את הפתרון באינטרנט או בתוכנות יעודיות. כמובן שאפשר להגיד לסטודנטים שזו לא היתה המטרה, להתייחס לזה כאל העתקה ולהגיד להם שהיה עליהם לפתור לבד, אבל האם זו הדרך ללמד? האם יש דרך אלטרנטיבית ללמד?

אולי זה אזור מסוכן אבל… האם בימינו אנשים בכלל צריכים לדעת דברים לחקור פונקציות? בחיים האמיתיים אלו הנמצאים מחוץ לאקדמיה, כמעט תמיד צריך ידע רחב יותר מאותו קוד פשוט ש-300 סטודנטים לומדים בעל פה. אותו קוד שגם ככה בחיפוש קל בגוגל ניתן למצוא.

אולי זו איכות ההוראה שיורדת… הדעה הרווחת היא שאיכות הסטודנטים יורדת, אבל הבעיה האמיתית היא הפער הבלתי נתפס בין המרצים לסטודנטים. בעולם האוניברסיטה עדין לא מרשים לסטודנטים להיכנס עם מחשב למבחן. אולם ברגע המבחן, בחיים האמיתיים, יהיה מולם את המחשב, אז למה לא באקדמיה?

מרצה היום צריך להבין שאין כזה דבר מטלה אינדיבידואלית.  הטכנולוגיה שינתה את "קבוצת העבודה" שיכולה להיות גם אלף איש ולכלול מומחים עולמיים בלחיצת כפתור. כמעט אי אפשר לצפות שהאינדיבידואל יפתור את האינטגרל לבד. לא ניתן למנוע את השיתוף היום אולי בכלל לא צריך? זה לא רק שמושגים ישנים כמו קבוצות למידה השתנו, כל דרך החשיבה השתנתה. צריך להבין את עידן הסמארטפונים. פעם התיעוד היה כתוב, היום הוא מצולם- זהו מדיום שונה לחלוטין. כדי להתאים את עולם האקדמיה לעולם האמיתי, אולי כדי לתת לסטודנטים ליצור סרטים, במטרה לעורר עניין במסגרת של חומר לימודים וסטנדרטים פדגוגים.

לא רק שטמונה ברעיון המהפכני הזה אפשרות שהסטודנטים יהנו מתהליך הלימדה אלא שקונספט זה, של עבודה יצירתית אישית, מחזירה את אידיאל האינדיבידואליות ללימודי האקדמיה. הסטודנטים רוצים להביא את עצמם בייחודי והמיוחד לידי ביטוי.

לימוד דרך פרוייקטים לא חייב לדרוש יצרתיות, כישרון או בעלות על טכנולוגיה. אפשר לעודד את הסטודנטים להירשם לתחרויות או לעורר דיונים בכיתה בנושאים שמראש יותר רלוונטיים לחיי היום-יום. להחליף את התפקידים הוא לא קונספט גס, לא להגיע לשיעור עם התשובות מוכנות במצגת מסודרת, אלא לאתגר את הסטודנטים, לחלקם לקבוצות דיון, שהם יחפשו את המידע, שהם יגיעו עם התשובה. כך או כך, התוצאה היא שהסטודנט באופן עצמי מחפש מידע, לומד ואולי אפילו נהנה מהתליך.

בואו נדמיין שהיינו חיים לפני 200 שנה ובדיוק המציאו את הפפירוס, אבל המרצה שלך אומר שאתה חייב להמשיך לכתוב באבן. את שיעורי הבית אתה יכול להכין על פפירוס, אבל את המבחן אתה חייב לחצוב באבן. זה אולי נשמע לנו לא הגיוני אבל זה מה שקורה היום. בפלאפון יש תכנה של מתמטיקה ובלחיצת כפתור מוצג מולי כל אינטגרל וכול פיתרון גם אם אני באמצע המדבר. זה לא שהצעירים פחות טובים, העולם האקדמאי הוא פחות רלוונטי. כדי לגשר על הפערים צריך לחפש, צריך להקשיב ולהסתכל על העולם המתפתח. יכול להיות שפיתרון "הסרטון" הוא אינו האידיאלי, אבל הוא ניסיון לאתגר גם את הסטודנטים וגם את הקונבנציות האקדמאיות.

אנחנו מחפשים כותבים קבועים לבלוג החדשנות והטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. סטודנטים? חברי סגל או חוקרים? פנו אלינו: digital@bgu.ac.il

אודות פרופ' צבי לוטקר

פרופ' צבי לוטקר
הכותב הוא פרופ' צבי לוטקר, מהמחלקה למערכות תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב