יום שני , יוני 26 2017
בית » כללי » האם המהפכה תבוא מהפייסבוק?
האם המהפכה תבוא מהפייסבוק?

האם המהפכה תבוא מהפייסבוק?

מאת: נועם תירוש

אנחנו נוטים לייחס לפייסבוק כוחות-על ולאמין שממנו תצמח הישועה. אנחנו משכנעים את עצמו שלשתף תמונה עם כיתוב "גם אני עם דוד הנחלאי" היא מחאה חברתית ולעשות לייק לעמוד שמתלונן כנגד עוולות הממשל זה מספיק כדי לגרום לשינוי. אנחנו חלק מהמאה ה-21, אנחנו חלק מהדבר הגדול שנקרא "אמצעי מדיה חדשים" ואנחנו מאמינים בלב שלם שהם אלו שיעשו עברנו את השינוי.

אבל חיפוש זריז ב-"גוגל" יראה לנו כי כבר בתחילת שנות ה-90 היו מאמרים שעסקו בתופעת הניו-מדיה. שכן מושג הניו-מדיה הוא מהנפוצים והמשומשים ביותר בתחום לימודי התקשורת ובשיח הציבורי.

 אך לרוב ההתייחסות אליו מוטעית. הרי התאריך בו יצאו לאוויר העולם אמצעי התקשורת "החדשים" אינו מלמד בהכרח על "החדשנות" הטכנולוגית שלהם. על מנת להבין מה חדש במדיה החדשים ולמה אנחנו מייחסים להם כוחות חזקים כל כך אנחנו צריכים לבחון ארבעה מאפיינים אשר מבחינים ביניהם לבין היתר: ניידות, אנו יכולים היום לשאת בכיסנו כמות אדירה של מידע, דבר שבעבר היה שמור למחשבי ענק במחסנים אוניברסיטאיים מאובקים. ואפרופו מידע, שפע מידע, המידע לא רק זמין לנו בכל מקום הוא עצום ואין סופי, חיבור איכותי לאינטרנט יאפשר נגישות למידע בלתי מוגבל, שמגיע למשתמש הקצה באמצעים ויזואליים שונים, הניתן לעיבוד בשפע של צורות. התלכדות טכנולוגית גם היא מאפיין ייחודי החשוב לענייננו שלא כמו בעבר, אין צרוך להפריד יותר בין המכשירים, הטלפון הוא גם מחשב, הטלפון הוא גם טלוויזיה, הטלפון הוא גם פקס. אנו יכולים לקבל מגוון רחב של שדרים תקשורתיים באמצעי טכנולוגי אחד. ולבסוף, אינטראקטיביות, המדיה החדשים מעודדים קשרים בין משתמשים שונים ומאפשרים לכל משתמש ליצור תוכן עצמאי ולשתף את אותו התוכן ברשת.

 ארבעת המאפיינים אינם ניתן להפרדה וקשה לקבוע מי יותר משמעותי מהשני, השילוב ביניהם הוא בעל פוטנציאל לעצב מחדש סוגיות מרכזיות העומדות לפתחן של המדינות הדמוקרטיות בעידן הניו מדיה.  במהותה, השיטה הדמוקרטית מבוססת על השתתפות האזרחים בתהליכים הדמוקרטיים ומדיה השתתפותיים נתפסים כדמוקרטיים מטבעם. עד כדי כך שנוצרה תפיסה כי ההתקוממויות ההמוניות ברחבי העולם (האביב הערבי, תנועת ה- Occupy וכו') בשנים 2011-2012 נבעו מהשימוש הנרחב באמצעי המדיה החדשים ולכן פעמים רבות מזהים מחאות אלו עם כינויים כגון "מחאות הפייסבוק"  או "מחאות הטוויטר".

 חלק מהתפיסה היא הגיוניות, שכן אמצעים כמו פייסבוק או טוויטר מאפשרים לקבוצות, קהילות ויחידים להשתתף בדיון הציבורי. החשיבות הדמוקרטית, כמובן, נובעת מהאפשרות של קבוצות, אשר קולן נעדר עד כה מאמצעי המדיה המסורתיים והריכוזיים, להשתתף באותו דיון המשמעותי כל כך להתנהלות הדמוקרטית. בעצם ההשתתפות בדיון הציבורי קיים פוטנציאל ליצירת יחסים חברתיים שונים, שוויוניים יותר. ולו רק מעצם הצעת פרשנויות ותשובות חדשות לשאלה "מהו הטוב המשותף?"

 אך יחד עם תרומה אדירה זאת, אסור לטעות ולחשוב כי עצם הנוכחות של פייסבוק או טוויטר בחיינו מחייבת בהכרח דמוקרטיזציה חברתית. על מנת לממש את הפוטנציאל הדמוקרטי הטמון באמצעי התקשורת בני זמננו יש מצד אחד לפעול באופן אקטיבי להענקת גישה שווה ואיכותית למדיה האלו ובמקביל לפעול לחיזוק יכולות המשתמשים הפועלים במרחבי המדיה החדשים. שילוב של נגישות וחינוך יחד עם המאפיינים הייחודיים של המדיה החדשים עשויים באמת להוביל אותנו לעתיד דמוקרטי יותר.

וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על הסיקור העיתונאי? האם היא חיובית או מועילה? האם יוצרת תמונות מציאות מאוזנת ואמינה יותר?

בואו לכנס "סיקור המזרח התיכון בעידן הדיגיטלי" של המחלקה לתקשורת. יום שלישי ה- 20.5.14. לפרטים והרשמה דרך האיימל>>mendelsj@post.bgu.ac.il

אודות נועם תירוש

דוקטורנט במחלקה לתקשורת ומלמד את הקורס "תקשורת וחברה בישראל"