יום רביעי , ספטמבר 20 2017
בית » כללי » הקרב על הפטנט- אם הכול מספרים, למה יש הבדל בין ניוטון למדונה?
הקרב על הפטנט- אם הכול מספרים, למה יש הבדל בין ניוטון למדונה?

הקרב על הפטנט- אם הכול מספרים, למה יש הבדל בין ניוטון למדונה?

מאת: פרופ' צבי לוטקר

בערך לפני שלוש מאות שנה חי איש שאהב לחשוב. האיש חשב על העולם והיקום, על החומר שממנו עשויים הדברים ומדוע העצמים במרחב מתנהגים כך ולא אחרת. לבסוף חיבר את כל מחשבותיו לספר אחד – "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע", אשר כלל את תיאוריו לגבי כוח הכבידה, חקר את התנועה ואף הניח את הבסיס למכניקה הקלאסית אשר לימים שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם למשך כשלוש מאות שנה. האיש הוא למעשה ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי שנחשב בעיני רבים לגדול המדענים בעולם שידעה האנושות.

בואו נדמיין, וודאי שמח מאוד ניוטון על עבודתו, אך גם חשש לזכויותיו, לכן ניתן להניח כי פנה לרשם הפטנטים המקומי וביקש להגן על עבודתו במסגרת חוק זכויות היוצרים. אך מה היה רב צערו כאשר גילה כי אינו יכול לעשות זאת, כי על אף תרומתו הגדולה לתחום הפיזיקה, טען החוק מנגד כי פיזיקה היא תיאור המציאות, תיאור הבריאה ולכן היא איננה מוגנת בחוק זכויות היוצרים.

כ-200 שנה לאחר מכן, הוכיח איינשטיין שניוטון טעה, הוא לא תיאר את המציאות, אלא רק התייחס אליה בקירוב. ניוטון וודאי היה מאושר לשמוע את הבשורה, וניסה שוב לכתוב פטנט, אך אבוי, עבר זמן רב מידי. איינשטיין לעומתו, היה חכם, מראש הכריז על עבודתו כ-"קירוב" למציאות, יום אחד היה בטוח שמישהו יגלה שגם הוא טעה, לכן אם זאת לא המציאות אני יכול להגן על עבודתי. אך אבוי, גם הוא נחל אכזבה בעולם בפטנטים, שכן לא ניתן לכתוב מספרים, מתמטיקה או משוואות כפטנט כי הן מבטאות רעיון.

אך האם לא הכול מורכב בסופו של דבר ממספרים? האם החומר ממנו עשוי המחשב, הפלאפון או אפילו גוף האדם, האם הוא אינו יכול להיות מבוטא בעזרת מספרים בינאריים? עוד כמה שנים עברו, טיורינג ושאנון הראו שכל הרעיונות, המחשבות והחומרים הם בעצמם מספרים. כל דבר ניתן להיות מקודד כמספר.

עכשיו הבעיה היא כזו, מצד אחד אם הכול מספרים, מה מבדיל בין יצירותיה של מדונה, נפלאה ככול שתהיה, אשר מקודדות על תקליט או בקובץ אודיו לבין יצירותיהן של אנשי פיזיקה ומתמטיקה? אם כך או כך הכול מספרים, אז מה ההבדל? מדוע אפשר לכתוב פטנט על התוכנה, אבל לא על הקוד שמרכיב אותה? מדוע יצירתה של מדונה זוכה להגנה אך יצירותיהם של ניוטון ואיינשטיין לא?

החוק הרי הוא מהותי, במיוחד היום כשאנו נכנסים עמוק יותר לעידן הדיגיטלי, הוא מגן על יוצרים ושומר, במידה מסוימת, על הכללה ועל ההכנסה של היוצרים. אינני מבין מדוע לא להכיל את ההיגיון של החוק גם על נוסחאות ומספרים.

מעבר לכך, הרי בעולם הדיגיטאלי יש קרב מתמיד בין קבוצות אינטרסים לבין רצון הציבור. למשל בתחום המוזיקה, עד לפני מספר מועט של שנים לא היה ברור מי יזכה, חברות התקליטים או תוכנות ההורדות, עם התפתחות הטכנולוגיה והיכולות לשתף ולשמר מוזיקה, נראה היה כי למעשה הפעם הציבור ניצח את קבוצת האינטרס. ויכול להיות שגם אנחנו הפסדנו מכך, כי לעולם כבר לא תהיה להקה אדירה כמו הביטלס, שמבלי המימון של החברות השונות קרוב לודאי לא היתה מגיעה לעולם לתודעת הציבור.

באם נכליל את מאבק חברות המוזיקה אל השאלה הרחבה יותר, נראה כי בסופו של דבר מה שיקבע את עתיד נושא זכויות היוצרים יהיה הדיאלוג בינן לבין הציבור. אולם, בעוד שליוצרים מוצרים פיזיים יש מה להראות לציבור, יש ממד פיזי-מוצרי להגן עליו ולהילחם עברו, מבחינת החוק. על מה הפיזיקאי מגן? נוסחה על דף? מי יגן על הפיזיקאים? מי יגן על השפה הבינארית שמרכיבה כל פריט ופריט באוסף האלקטרוני המודרני?

אודות פרופ' צבי לוטקר

פרופ' צבי לוטקר
הכותב הוא פרופ' צבי לוטקר, מהמחלקה למערכות תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב