יום שבת , אוקטובר 21 2017
בית » כללי » אירופה ומשבר הפליטים: הכתובת הייתה על הקיר

אירופה ומשבר הפליטים: הכתובת הייתה על הקיר

מאת: R-digital

ד"ר שרון פרדו, ראש קתדרת ז'אן מונה ללימודים אירופיים וראש המרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

לאירופה אין סיבה להיות מופתעת. האיחוד האירופי התכונן במשך שנים לסיטואציה הנוכחית ומכיר היטב את מאפייני גלי ההגירה אליו, שהחלו כבר לפני למעלה מ-50 שנה. על אף ההתבטאויות 'המחבקות' שנשמעות מפי מנהיגים בימים האחרונים, כל המדינות של האיחוד האירופי, בלי יוצא מן הכלל, משנות ה-60 ועד היום, שמו לעצמן למטרה לעצור את ההגירה מהמזרח התיכון וצפון אפריקה אל אירופה.

ניתן לומר ששני נושאים מרכזיים עניינו את מדינות האיחוד האירופי בקשר שלהן אל מול מדינות המזרח התיכון ואפריקה. מצד אחד הסוגיה האנרגטית (קרי הנפט) ומצד שני סוגית ההגירה. כך שהכתובת בהחלט הייתה על הקיר, במיוחד במשבר הנוכחי.

חוסר המוכנות של אירופה

האתגר המרכזי של היבשת נובע מחוסר היכולת של אירופה להאמין שגל הגירה שכזה באמת יקרה. אירופה לא התעניינה במשבר הסורי, מכיוון שהאינטרסים שלה שם היו מוגבלים. צריך לזכור שהסורים הם אינם המהגרים הקלאסיים לאירופה. אירופה הייתה מוטרדת רוב השנים ממהגרים ממדינות צפון אפריקה – מרוקו, אלג'יר, טוניסיה. אלו יצואניות המהגרים המרכזיות לאירופה. כיום, עבור אותם מהגרים מצפון אפריקה, לאירופה יש תשתית חברתית קיימת, שהוקמה ונבנתה על-ידי מהגרים קודמים להם, מהגלים הקודמים. זאת בניגוד לסורים לדוגמה, להם אין בסיס חברתי איתן ביבשת והם היו רחוקים בשל כך מעיניה.

מבחינתה של אירופה הבעיה המהותית טמונה בכך שסוגיית ההגירה טופלה במשך השנים ברמה הלאומית ולא ברמה העל-לאומית. אירופה כשלה ביכולת שלה להגיב ברמה המוסדית לאתגר ההגירה, בעיקר כי הגירה נתפסת כעניין פנימי של כל מדינה ומדינה, למרות שיש לציין שמאז "האביב הערבי" ישנה פעילות ניכרת בהרבה ברמה העל-לאומית.

55f66e686

המשבר הדמוגרפי ביבשת

לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמשבר הדמוגרפי שפוקד את אירופה משפיע על סוגיית היחס למהגרים. אם ניקח את גרמניה כדוגמא, בקצב הצמיחה הנוכחי, עד שנת 2050, מ-81 מיליון אזרחים, צפויה ירידה לכ-50 מיליון אזרחים בלבד. גרמניה זקוקה למהגרים. אף מנהיג לא יגיד זאת בריש גלי, אבל בכדי שגרמניה תשמור על הרמה הדמוגרפית הנוכחית, היא צריכה לקלוט למעלה מחצי מיליון מהגרים מדי שנה. זה אחד ההסברים לשוני בגישה בין גרמניה למדינות אחרות באיחוד, בעיקר הקטנות יותר. לצערנו הרב, אין מנהיג שיגלה אומץ ויאמר זאת בפה מלא.

על פניו יש כאן חשש אמתי מצד המדינות, על מנהיגיהן ואזרחיהן, מאובדן הצביון "האירופי" ומשינוי חד ומהיר של אירופה "המוכרת והאהובה". אך חשש זה מעט מוגזם, שכן צביונה של אירופה כפי שנהוג לתפוס אותה (גם בישראל) – כנוצרית ולבנה, כבר מזמן השתנה. זה עיוות תפיסה לחשוב שזוהי אירופה של ימינו. אירופה של היום היא ממש לא אירופה אותה אנו נוטים לדמיין בראשנו והיבשת כבר מזמן עברה שינויים דמוגרפיים משמעותיים. דימויה של 'אירופה הקלאסית' פינה מקומו לאירופה מודרנית, רבגונית – רב-תרבותית ורב-דתית.

ההתנגדות להגירה ועליית הימין הקיצוני

בכל מערכת בחירות, ברמה הלאומית וברמה העל-לאומית (הפרלמנט האירופי לדוגמא) נושא ההגירה הוא הנושא היחיד שמאחד ומגבש את מפלגות הימין הקיצוני באירופה. זה הדבר היחיד בו הן מסוגלות לדבר בו בקול אחד ולהסכים עליו. חשוב להדגיש שההגירה המוסלמית באופן ספציפי היא זו שמאחדת את מפלגות הימין הקיצוני, כלפיה הן מפנות את האצבע המאשימה לשינוי השלילי שבעיניהן עוברת היבשת.

אנחנו עדים לשינויים משמעותיים בזירת האיחוד האירופי, הזירה העל לאומית. התרסקותו של עיקרון הלכידות, עליו מושתת כל פרויקט האיחוד האירופי, למעשה המתפוגג לנגד עינינו, עם הגעת גלי המהגרים מהמזרח התיכון. עיקרון זה למעשה הוא בסיס קיומו של האיחוד האירופי, בזכות עיקרון זה למשל, נחלצו אנגלה מרקל ושאר מנהיגי מדינות האיחוד האירופי לסייע כלכלית ליוון. זהו משבר אמיתי ועמוק ברמת האיחוד האירופי. הוא בהחלט יכול להוביל לשינויים באופייה של אירופה, ובראש ובראשונה למגבלות תנועה במרחב האירופי, שכיום לא קיימות בזכות אמנת שנגן. ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב אנו נחזה בנסיונות חקיקתיים ברמה הלאומית וברמה העל לאומית לבטל חלק מסעיפי האמנה ואולי אף את כולה. נסיונות שבאקלים הנוכחי עוד עשויים לזכות לתמיכה גורפת בקרב הציבור האירופי.

הפוסט מבוסס על ראיון עם ד"ר שרון פרדו בתוכנית "מהגרים" ברשת ב'
למשדר המלא: http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1939956 

למידע על החטיבה והמרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחצו כאן >>

אודות R-digital