יום שלישי , אוקטובר 17 2017
בית » כללי » יומן מסע בהונדורס: מפרץ גן העדן – פרופ' נדב ששר // חלק ג'

יומן מסע בהונדורס: מפרץ גן העדן – פרופ' נדב ששר // חלק ג'

מאת: מערכת הבלוג

פרופ' נדב ששר, מנהל אקדמי של קמפוס אילת ומתאם המגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית מתארח בסדרת פוסטים מיוחדת אודות השליחות האקדמית האחרונה שלו באיים הקאריביים: לימוד מומחים מקצועיים מקומיים כיצד להקים משתלות אלמוגים לטובת שיקום שוניות האלמוגים המקומיות

יום אחרון לסדנה: שותלים אלמוגים / פברואר 2016

היום יום אחרון של הסדנה. זהו גם הזמן להכין אלמוגים למשתלות. הים שקט, השמש זורחת והעולם מחייך. גם שפע של אנשים מצטרפים היום והסירה מלאה ועמוסה בנוסעים ובציוד. אחרי שיט קצר מגיעים לאתר ונקשרים לנקודת העגינה. כמה מאתנו יורדים למים להביא בצלילה פרגמנטים של אלמוגים שהם שברי אלמוגים שנשברו, למשל בסערה וצפויים למות בשל קבירה בחול.

יוצאים לים

ג'ני מנהלת את העבודות וההכנות על הסירה.  מביאים את חלקי האלמוגים ומעלים חלק קטן לסירה. עכשיו מתחילים לעבוד: חותכים שברוני אלמוגים,  מדביקים על נעצי פלסטיק (דיבלים) ומכניסים למגשי רשת העשויים מחישוקי הולה הופס. ההתלהבות מתרבה ככל שמספר שברוני האלמוגים גדל. שני המגשים הראשונים מורדים למים בצלילה ומועברים למשתלה. ממשיכים הלאה, הקצב יורד קצת בשל עייפות. עוד מגש ועוד אחד מתמלא. מחסלים את כל הדיבלים. מנסים להוציא את המקסימום מכל אחד ומורידים את המגש האחרון.

ההתלהבות גדולה וכל מי שעל הסירה קופץ למים. חלק בצלילה וחלק בשנירקול. כולם רוצים לראות את מה שהקמנו: שתי משתלות ועץ אלמוגים עומדות מלאות בחלקי אלמוגים. אם הכול ילך כמתוכנן האלמוגים במשתלות יהפכו למושבות אלמוגים מלאות. בסה"כ שתלנו 246 אלמוגים מחמישה מינים שונים. השמחה גדולה ואנשים מחליפים לחיצות ידיים וכיפיים מתחת למים. הדרך חזרה על הסירה עוברת מהר ומצב הרוח מרומם. מעמיסים את כל הציוד על הטנדר וקובעים לקיים שיחת סיכום ב-18:00 בבר קרוב.

כמובן שרק אחת המשתתפות מדייקת ומגיעה בשעה היעודה. השאר מטפטפים לאט לאט. בפועל נערכת פחות מאשר שיחת סיכום ויותר שיחת קידום תכניות להמשך, תכנון מעקב וכיו"ב.אבל במקום סיום, צצה לפתע הזדמנות מפתיעה: מגיעה הזמנה לצאת לבדוק למחרת אתר שבו נעשתה מלאכת שיקום רבה, אבל לא בטוח אם היא הייתה מוצלחת. אומנם תכננו יום חופש אבל על הזדמנות שכזו לא מוותרים.

צלילה במפרץ גן העדן

בבוקר יום המחרת, היום האחרון שלנו ברואטן, איאן אוסף אותנו מוקדם. מסתבר שעלינו להגיע ל"מפרץ גן עדן" paradise cove  מתחם התיירות של חברת הספנות Carnival. במפתיע אנחנו עוברים למוד צלילה ועבודה אחר לגמרי. שומרים במדים לבנים מבהיקים נמצאים בשער ומגבילים את הכניסה. השמות שלנו רשומים, מקבלים תג זיהוי ומישהו מלווה אותנו למגרש חניה. שם כבר מחכה לנו אורסולה שתהייה אחראית עלינו כל זמן השהייה במתחם. לא נותנים לנו להסתובב לבד. מצד שני יש לזה גם יתרונות: שומרים שחס וחלילה לא נתאמץ. אורסולה מזמינה בקשר ופתאום מופיע סבל שלוקח את ציוד הצלילה שלנו, מעמיס על רכב שירות קטן, שואל אם הכול בסדר ואומר שהציוד יחכה לנו מורכב ליד הרציף הקטן.

אנחנו מגיעים לרציף הקטן כי הרציף הגדול תפוס. עוגנות בו שתי ספינות תיירים ענקיות שמשיטות לאי אלפי תיירים שיורדים לחוף. בעבר נוסעי חברת התיירות היו נוהגים ל"בזבז" את כספם בעיר ותרמו רבות לכלכלה המקומית. אך אחרי שחברת Carnival קנתה את המפרץ הזה היא הרחיבה את הכניסה אליו ויצרה העתק של העיירה רואטן בעבור האורחים שלה. במתחם הסגור ישנו מתחם קניות, אי קטן עם חוף רחצה פרטי עם מסיבות מסביב לשעון, סיורים מחוץ למתחם ברכבים של החברה ושיטות יצירתיות נוספות שנועדו להבטיח שהכסף של הנוסעים יישאר אצל חברת הספנות.

הרחבת הכניסה למתחם הביאה לפגיעה בשונית האלמוגים. האלמוגים הועתקו למקום אחר אותו אנחנו הולכים לראות. אבל לפני זה אנחנו צריכים לחתום על כמה טפסים. גברת חמורת סבר מקפידה שנמלא את מספרי הזהות שלנו במקום הנכון. מצד שני, המספרים שאנו ממלאים לא משווים לתעודה אמיתיות כך שגם המספר האישי מהצבא הולך. לאחר מכן אנחנו מגיעים לרציף הקטן שבו מחכה לנו כבר ציוד הצלילה, מורכב ומסודר, וכן אסדה רחבה עם מנוע ושני מפעילים שייקחו אותנו לאתר. הם מתנצלים שאין מקומות לשבת אבל מציעים שתייה קלה. כמובן שאת הציוד הם מעמיסים עבורנו.

בדרך לאתר אנו חוצים את נתיב השייט של הספינות הגדולות וממשיכים לאזור השונית. האזור רחב והאתר אסור בצלילה וכמובן לא מסומן. מבצעים הערכה היכן אמורה להיות השונית ויורדים למים. מגלים ריף מדהים ומלא. קבוצות אלמוגים מכסות אזורים של עשרות מטרים, עושר של דגים ומים צלולים. החלום של כל צולל. אנחנו נהנים מהצלילה ואיאן הולך במקביל לחפש את המקום. אנחנו רואים אותו מרחוק מסמן לנו בהתלהבות. אחרי שעוברים רכס אלמוגים, אנחנו נתקלים בעשרות משטחי בטון אליהם הוצמדו אלמוגי אבן רבים. עוברים לבדיקה מקרוב. מסתבר שכשליש מהאלמוגים שהוצמדו כבר מתו, 50% נמצאים בתהליכי מוות איטי, ורק 20% שורדים, כאשר חלקם אפילו גדלים ומשגשגים. אין התיישבות טבעית על המשטחים והאזור כולו נראה כשממה.

משטחי בטון

אנחנו ממשיכים בצלילה, בתיעוד ובבחינה מדוקדקת של האלמוגים. לא ברור מדוע מינים מסוימים שורדים ואחרים לא. אנחנו עולים לפני המים ואיאן מסמן לנו שלא לדבר בפני אנשי החברה. מסתבר שהפרויקט נעשה לפני כשלוש שנים בהשקעה של מאות אלפי דולרים כאשר עלה צורך להרחיב את נתיב הכניסה של הספינות. החברה יודעת שפעולת השיקום לא הצליחה, אבל היא לא יודעת כיצד לשפרו. זוהי הסיבה האמיתית להזמנה שלנו.

בערב אנחנו יוצאים לארוחת ערב עם איאן, המארח שלנו, ואישתו ג'ני. כמעט ולא יצא לנו לראות אותה, למרות שהיא נחשבת לאדם החשוב באי מבחינת שמירת הטבע, בעיקר כי היא אחראית על חלק נכבד מהתקציבים. במהלך ארוחת הערב אנחנו מסכמים את הסדנה ומדברים על התכניות להמשך. אנחנו קוצרים מחמאות על הסדנה ושמחה רבה  על הצלחתה. איאן עובר לדבר על הצלילה הבוקר. מסתבר שחברת התיירות רוצה לשפר את המצב, אבל חוששת שייוודע שניסיון השיקום הראשון לא צלח. לכן הם רוצים להחתים אותנו על הסכם סודיות.

בתום ארוחת הערב, אנחנו נפרדים ממארחינו וחושבים כבר על הסדנה הבאה. מחר מתוכננת יציאה עם שחר במעבורת ללה סייבה ומשם לאי אוטילה לסדנה נוספת ולהרפתקה חדשה. 

אודות מערכת הבלוג

מערכת הבלוג
ibgu.ac.il הינו בלוג חדשנות, מדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.